לאורך ההיסטוריה ירושלים הצטיינה בדרכים מגוונות ויצירתיות לשאיבת מים. הבולטת בהן עד היום, היא נקבת חזקיהו בעיר דוד.
הנקבה שאורכה גדול מעט מחצי ק"מ היא מופת של יצירתיות ביחס לתקופה בגלל שנחצבה משני צדדים שונים במקביל ובשיפוע מינימאלי.

כיום, יותר מאלפיים שנה אחרי, ירושלים מאוכלסת בכמעט מיליון תושבים ומדינת ישראל עובדת על דרך ייחודית ואקולוגית לספק לכולם מים.

האתגר: לשאוב כמות של 26 בריכות  אולימפיות כל שעה, לגובה 900 מטרים

חברת המים הלאומית – "מקורות", נרתמה למשימה המורכבת ומתוכננת לסיים כבר ב2021 את חיבורה של ירושלים למערכת הארצית.

מדובר באתגר טכנולוגי-הנדסי עצום של העלאת מים מותפלים מגובה פני הים לגובה של כ-900 מטר. המסלול עובר דרך שטח הררי ומבותר ומשתרע לאורך של כ35 ק"מ.
על פי חברת מקורות: "מדובר בקליטה של כ-65,000 מטר קוב מים לשעה והעלאתם לפסגות ירושלים באופן שיבטיח חיסכון באנרגיה."

כדי להצליח בפרוייקט חברת מקורות חילקה את הפרוייקט לשני חלקים. החלק הראשון המכונה "הקטע המערבי", מחבר ממערת המים הארצית שעוברת באזור חולדה עד אזור בית שמש. החלק הזה בפרוייקט כבר הושלם בהצלחה והתחיל לספק מים לעיר וסביבתה כבר מ2013.

החלק השני המכונה "הקטע המזרחי" מחבר מאזור בית שמש דרך העליות לירושלים עד לעמק מוצא, שם מתכננים להתחבר למערכת המים העירונית של ירושלים.

כדי להרים את המים מגובה פני הים לגובה העיר ירושלים חברת מקורות הקימה 4 תחנות שאיבה לאורך מערכת המים שמרימות את המים ביחד במצטבר לגובה של כ900 מטרים.

בנוסף, חברת מקורות נזקקה לחצוב מנהרת לחץ ראשונה מסוגה בארץ באורך של כ13 ק"מ, ובקוטר הנע בין 3.5 ל4 מטרים כדי לשאוב את המים מאזור אשתאול עד אזור עין כרם.

מדובר בפרוייקט הנדסי-סביבתי מאתגר מאוד ולמרות האמצעים הטכנולוגים המתקדמים והחיסכון בחשמל חברת מקורות מסרו: "כדי להפעיל את המשאבות והמנועים נדרשת אנרגיה בהיקף של -45 מגה-וואט. מדובר בכמות שוות ערך להפעלת אנרגיה של עיר בת כ-20 אלף תושבים.